ב-5 ליולי כשהגעתי ליצור את המיצב במחאה בקפלן, הגעתי מאוחר מדי והמקום היה עמוס באנשים, כך שלא יכולתי להקים את המיצב שתכננתי. במקום זאת, החלטתי להסתובב בלבוש מיוחד עם דגל בידיים קשורות ופה סגור ברוכסן. בשלב מסוים, כולם ירדו לנתיבי איילון והצטרפתי אליהם. הכאוס היה גדול ופחדתי מאוד מהמצב. אחרי השוק הנוראי, החלטתי להפוך את המקום לאתר צילום, כדי לשמור על המודעות למאבק שלי בתודעה הציבורית. זו הייתה הפעם הראשונה מאז המיצג בירושלים שבה תחושות המחאה שלי התמזגו עם ענייני המדינה ולא רק עם הסיפור האישי שלי.